פסק-דין בתיק ת"ק 53247-01-11

בפני תביעה לתשלום סכום של 4,210 ש"ח בגין נזק שעל פי הנטען נגרם על ידי נתבע 1 בעת שנהג באוטובוס השייך לנתבעת 2.

לטענת התובע , האוטובוס גרם לרכבו,  מסוג סוזוקי בלנו , נזק במכסה תא המטען, ודמי התיקון של הנזק ,על פי הערכה שצורפה , הינה 2,000 ש"ח בצרוף מע"מ, והיתרה הנתבעת בגין עוגמת נפש, נסיעות והוצאות אחרות.

העיד התובע אסייהין כי החנה רכבו במגרש חניה , והלך לביהכנ"ס. ראה האוטובוס נוסע לאחור ופוגע בחלק האחורי של רכבו. לכן הוא ניגש אליו וביקש פרטים אך הנתבע 1 סירב למסרם לו ולכן הזמין משטרה ורק כשהגיעה המשטרה מסר הפרטים. הנתבע 1 הכחיש שפגע אך בהמשך אמר שאם פגע יתקן . לאחר מכן סירב לשלם .

 התובע אישר בחקירתו הנגדית כי הפגוש הבולט ברכב מאחור, מעבר למכסה המנוע, לא נפגע, אך טען  שהיה עליו סימן. כמו כן אישר שבפגיעת הפח רואים צבע אדום אך לא יכול היה לומר מהיכן הצבע. אישר שרכבו לבן והאוטובוס אפור, והעלה השערה שהאדום מהפס הזוהר של האוטובוס.

כשנשאל כיצד האוטובוס גרם לנזק ממוקד על גבי מכסה המנוע ולא יותר מזה השיב שהאוטובוס גבוה מהרכב הפרטי.

העיד כעד תביעה פופה שי. לעדותו ראה האוטובוס נוסע לאחור ופוגע באמצע החלק האחורי של רכב התובע. בהמשך הודה שלא ראה שהאוטובוס נוסע לאחור וכי היה במרחק כ-20-30 מ' מהמקום, בביהכנ"ס של האתיופים, וכי רק שמע מכה וכשהגיע למקום, האוטובוס לא היה ליד הרכב, אך ראה התובע ונתבע 1 מדברים.

אישר ששמע רעש והסיק שזה נגרם מהאוטובוס כי לא ראה רכב אחר במקום.

 אישר שהיה תשע בלילה אך טען שהיה אור במקום.

העיד אבי אסמונייה על כך שעמד להיכנס לביהכנ"ס, וראה את האוטובוס בחניה עושה "בום". ראה אוטובוס נוסע לאחור ופוגע ברכב של התובע, אותו מכיר. ניגש לרכב וראה פגיעה ליד הפנס הימני אחורי ועל חלק מתא המטען שלידו. אחרי זה האוטובוס נסע וחנה במקום אחר. כשניגש ראה התובע מדבר עם נתבע 1, שסירב לתת לו פרטים, ואמר שלא פגע. גם הוא דיבר איתו.

טען שעמד במרחק 5 מ' מהמקום. היה חושך אך לא מאד. ראה בעיניים שלו שהאוטובוס פוגע.

העיד נתבע 1 על כך שאמר לתובע  שלא פגע ברכב וכי אם היה פוגע - היה אומר. למרות זאת התחשב בו ואמר שאם פגע בו  אין לו בעיה ויתן לו פרטים. יש לו מצלמה מאחור המראה כמה מתקרב. חוץ מזה הייתה  חנייה גדולה למה שיתקרב אליו?

• אישר שנסע ברוורס לכיוון הרכב שלו. לא נסע בזווית. עמד על כך שהתובע בכלל לא היה שם.
• אמר לתובע שישלם לו בגלל שגרים ביחד, עובדים ביחד ומאותה עדה. אך גם אמר לו שלא פגע בו.  אמר לו שייקח אותו לחלקי חילוף. אח"כ דיבר עם קצין הבטיחות של החברה, נציג נתבעת 2, ואמר לו שלא פגע בו ושהנזק לא מהאוטובוס שלו.
• אמר לו אל תאשים אותי שפגעתי בך עם האוטובוס. כשהסכים לשלם , התכוון מהכיס שלו מבלי להפעיל את חברת הביטוח. לאוטובוס יש ביטוח והוא עובד קבוע בחברה  4 שנים. אם  גורם לתאונה  מדווח לעבודה כי  חייב לדווח.

מעדויות עדי התביעה עלה שעד תביעה 2 לא ראה התאונה ורק הסיק שהאוטובוס פגע ברכב הנתבע.  מעדות עד תביעה 2 עולה שביהכנ"ס נמצא במרחק 20-30 מ' מהמקום. על פי עדות התובע הוא היה בביהכנ"ס. עד תביעה 3 טוען שהיה קרוב, במרחק כ-5 מ' בלבד מהמקום, וכי יכול היה לראות אך גם העיד שכשניגש ראה כבר את התובע משוחח עם הנתבע. האוטובוס בשלב זה כבר חנה בצד.

אין חולק כי הארוע היה בשעת לילה, 21:00 לערך, ובכל מקרה העדים נמצאו בכיוון שלא יכולים היו להבחין בנזק.

מעדויות התובע ועד תביעה 3 , הנתמכות בעדות הנתבע 1, עלה כי האוטובוס נסע לאחור לעבר הרכב של התובע, שחנה במקום, אולם מצאתי היגיון בטענת הנתבעים כי הנזק שנגרם למכסה תא המטען של רכב התובע,  אינו מתאים לפגיעה שתיארו, כלומר לפגיעה של החלק האחורי של האוטובוס בחלק האחורי של רכב התובע . לכן, בטרם נשמעה עדות הנתבע, הדיון נדחה כדי לאפשר לצדדים להגיש צילומי כלי הרכב המדגימים גרסאותיהם.

בדיון הנדחה התברר כי הצדדים לא עמדו בבקשת ביהמ"ש להמציא צילומי ההדגמה  והמציאו צילומים של כלי הרכב בלבד  אך הם הביאו לביהמ"ש את כלי הרכב להדגמה, ולכן ביהמ"ש ירד לחניה, על מנת שהצדדים יציגו עמדותיהם.

 התובע לא הצליח להראות כיצד האוטובוס עם חלקו האחורי או עם הפינה האחורית יכול היה  לגרום לנזק אך ורק בחלק העליון של מכסה תא המטען ברכבו,  מבלי לפגוע בפגוש האחורי או באזור לוחית הרישוי שמתחת לתא המטען, או בחלק אחר כלשהו של צידו האחורי של הרכב.